מנורה -מבטחים ביטוח בע"מ נ' שיראל אינטגרציית מערכות בע"מ

החלטה

1.        לפניי בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, בה נתבקש בית הדין להטיל

עיקול זמני ברישום, עד לסכום של 20,318 ₪, על נכסיה וזכויותיה של המשיבה ואשר

חלקם מוחזקים בידי המחזיקים אשר פרטיהם צוינו בבקשה, להבטחת התביעה

הכספית שהגישה המבקשת נגד המשיבה על הסכום הנ"ל, וכן להבטחת הוצאות

משפט ושכ"ד עו"ד.

 2.        להלן עיקרי טענות המבקשת:     

א.        המשיבה רכשה אצל המבקשת עבור עובדיה פוליסות ביטוח, על פיהן התחייבה לשלם למבקשת מידי חודש בחודשו סכומים בגין הפרשות המעביד וניכויים משכר העובדים המבוטחים.

ב.        המשיבה בניגוד להתחייבויותיה על פי פוליסות הביטוח ובניגוד להוראות הדין לא העבירה את מלוא התשלומים שהיה עליה לשלם למבקשת בהתאם לפוליסות הביטוח שנערכו עבור העובדים, ונותרה חייבת למבקשת סך של 20,318 ₪ נכון לחודש 2/13 .

ג.         למבקשת עילת תביעה איתנה כנגד המשיבה, הנתמכת בראיות מהימנות, וקיים סיכוי טוב ביותר שהמבקשת תזכה בתביעתה.

ד. קיים חשש סביר וכבד מאד כי אי מתן צו עיקול זמני, עלול לסכל לחלוטין את ביצוע פסק הדין שיינתן במסגרת התביעה לזכותה של המבקשת.

ה.הנזק שייגרם למבקשת ולעובדי המשיבה, באם תידחה הבקשה להטלת עיקולים זמניים הינו גבוה בהרבה מהנזק שעלול להיגרם למשיבה, אם בכלל, באם יינתן צו עיקול זמני.

 3.        המסגרת הנורמטיבית:

א.        תקנה 129(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה") מפנה את בית הדין, בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני, לתקנות 360 עד 387 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").